התקדמות טכנולוגית מואצת, החשיפה המוגברת ברשתות החברתיות, מחאות ציבוריות, שינויים כלכלים גלובליים לצד כניסתם של דור ה- Y וה-Z לשוק העבודה ולקהילות הצרכנים החדשים, מעצבים מחדש את הזירה העסקית העולמית.
הציפיה מחברות היא לפעול בשקיפות, אתיקה והאחריות לבעלי העניין איתם הם באינטראקציה.
חברות צריכות לשאול את עצמן שאלות שונות כגון:
- האם אני דואג לעובדים לסביבת עבודה בטוחה, בריאה, תומכת ומפתחת?
- האם אני פועל לגיוון, הכללה ושייכות (Diversity, Inclusion and belonging) בתרבות הארגונית?
- האם אני מתייחס בהוגנות ובשקיפות לספקים והלקוחות שלי?
- האם אני משפיע לטובה על הקהילה?
- האם יש לי קוד אתי שמנחה אותי בליבת העסק ובקבלת ההחלטות?
- האם אני מחויב לשיפור איכות הסביבה ופועל לפתרון אתגרים סביבתיים ולהתייעלות אנרגטית?
- האם יחסי הציבור שלי הם תרגום אותנטי לעשייה החברתית שלי או להפך?
התשובות לשאלות אלו ואחרות מהוות בסיס לאסטרטגיית האחריות התאגידית של החברה.
אז מה זה אחריות חברתית תאגידית? (לא, זה לא רק "תרומה לקהילה")
אחריות חברתית תאגידית (Corporate Social Responsibility) היא גישה לניהול עסקי בעידן המודרני המשלבת ערכים חברתיים, סביבתיים ואתיים (ESG) כחלק מהאחריות של החברה לבעלי העניין המושפעים ממנה בצורה ישירה ועקיפה, כמו למשל העובדים, הלקוחות, הספקים, הקהילה המקומית והאינטרס הציבורי הרחב יותר.
אחריות תאגידית כתהליך אבולוציוני מתפתח
בעבר, חברות היו מבססות את המוניטין החברתי שלהם בעיקר על בסיס תרומות ופילנתרופיה, משם האחריות התאגידית התפתחה לניהול אתי והפחתת נזקים סביבתיים, בשנים האחרונות המגמה אף התחזקה והפכה ליצירת "ערך משותף" המשלבת ערך עסקי לארגון ויצירת ערך לחברה ולסביבה. היום כצעד נוסף באבולוציה, הראיה הפכה הוליסטית יותר – ומקדמת גישה של 360 פנימית-חיצונית לארגון.
גישה זו מביאה לידי ביטוי אסטרטגיה אחריות תאגידית כללית, חזון, מפת מהותיות, יעדים ומנהיגות עסקית.
מה הערך בהטמעה ולקיחת עמדה?
- מזווית העובדים, חברות עסקיות הפועלות באחריות חברתית תאגידית מאפשרות תרבות ארגונית המשפיעה לחיוב על המוטיבציה, שביעות הרצון, חיזוק תחושת השייכות והגאווה ממקום העבודה. מאפיינים אלו מייצרים "שגרירים" אותנטיים הממליצים על הארגון כמקום אטרקטיבי והוגן שטוב לעבוד בו לאורך זמן.
מזווית החדשנות הארגונית, עובדים הפועלים במישורים חברתי-עסקי ומעורבות קהילתית, משפרים את היכולת הארגונית ליצור רעיונות חדשים, לפתח מיומנויות, לזהות הזדמנויות, להציף בעיות חברתיות ולקדם פרויקטים ופתרונות המותאמים לארגון בו הם עובדים. כמו כן גם כישורים ניהוליים כמו ניהול פרויקטים, תקשורת, הצבת מטרות והערכת עובדים.
מזווית הבידול השיווקי – חברות המאמצות אסטרטגיות של אחריות תאגידית בצורה אותנטית ובריצה למרחקים ארוכים זוכות לשמירה על מוניטין המותג בקרב הציבור הרחב ברשתות חברתיות. ניתן לראות כי תכנים בנושאי CSR המופצים על ידי החברה ו"שגרירי המותג" זוכים לעליה באחוזי ה- Awareness& Engagement.
כמו כן, ניתן לראות כי שווקים וקהלי יעד חדשים נוצרים, זאת עקב חשיפה של המוצר והשירותים בקרב אוכלוסיות מגוונות שאינן בהכרח מהוות את קהלי היעד שבשגרה.
מזווית ניהול סיכונים יעיל ומדויק – לאסטרטגיית אחריות תאגידית יש קשר ישיר לניהול סיכונים מחושב ואפקטיבי לטווח הקצר והארוך. למשל, ניהול יעדים ברורים ומדידים בנושאי איכות הסביבה ובטיחות מתורגמים לתוצאות חיוביות בהפחתת ההשפעות שליליות לארגון מבחינה כספית, אנושית ותדמיתית, הפחתת עלויות מפעולות לחיסכון אנרגטי, שיפור הפחתת תאונות ונזקי עבודה, הפחתת עונשים וקנסות כספיים ממשרדי הרגולציה והימנעות ממחאות ציבוריות הפוגעות באופן ישיר בתדמית וברווח החברה.
מזווית הצמיחה הפיננסית -פרסומיים עדכנים של חברת הייעוץ קנטר וארגון הדירוג אחריות התאגידית האמריקאי Just capital מציגים את הקורלציה בין החברות בעלות הביצועים הפיננסים הטובים ביותר לבין החברות הפועלות בתחומים סביבה עבודה הוגנת, בריאה ובטוחה, בנוסף נמצא כי אצל חברות עם "מטרה חברתית" (purpose) ישנה צמיחה כפולה מקבוצות אחרות בעיקר בשל חשיפתם בקרב דור ה Y&Z כפי שהצגנו בפסקאות הקודמות.
מזווית המשקיעים וגופי הדירוג העולמיים- הספינה המשפיעה ביותר בעולם ההשקעות שינתה כיוון, לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, קבוצת ההשקעות והקרנות, פרסם בתחילת שנת 2020 מכתב רשמי ללקוחות החברה ברחבי העולם ומתייחס לצורך בשקיפות ול"קפיטליזם אחראי", חברות חייבות להפגין נחישות ומחויבות לאימוץ תכלית (purpose) ולמתן שירות לכל בעלי העניין בהן – בעלי המניות שלכם, לקוחותיכם, עובדיכם והקהילות בהן אתם פועלים".
בהמשך הם הכריזו על משיכת השקעות בתיקים בהם יש נזק לסביבה ולפגיעה בזכויות אדם ומן הצד השני הם מרחיבים את ההשקעה בת-קיימא בתחומי איכות הסביבה, החברה והממשל. כמו גם חברת פיטנגו, הקרן הודיעה כי גב' ססיל בליליוס מונתה לראש תחום אימפקט וקיימות בקרן. בליליוס היא מייסדת Impact1st, גוף שמבצע השקעות אימפקט בחברות טכנולוגיה. בקרן ציינו כי בליליוס תוביל את היישום וההטמעה של מתודות ESG בחברות הפורטפוליו שלה. לכל זה התווספו גופי הדירוג והאנליזה הבינלאומיים (Sustainalytics, MSCI) המציעים למשקיעים דירוגי חברות על פי ביצועים החברתים-סביבתיים שלהן.
שיפור התרבות הארגונית והערך ללקוחות – ניתן לראות כי הטעמת האחריות החברתית-תאגידית בליבה העסקית תורמת לכך בהתאם. חיבור אפקטיבי ואותנטי של העובדים לערכי החברה משפר את התרבות הארגונית וההתנהלות השוטפת מול הלקוחות ושרשרת האספקה. לפי מחקר שנעשה ב- 2019 על ידי מכון אדלמן לאמון, חיבור זה תורם להגברת תחושת האמון בכל הקשור לנושאים הדורשים שמירה על סודיות, שימוש אתי בדאטה וטכנולוגיה.
איך ניגשים לכל זה?
במשפט: חברות צריכות להרכיב את "עדשת ה-"CSR בתהליך קבלת ההחלטות, בחזון, במטרות ביעדים ובתרבות הארגונית.
בכמה מילים נוספות: באותנטיות, ברלוונטיות, בתיעדוף ובבידול ביצועי- תקשורתי.
אז מאיפה מתחילים?
בפוסט הבא…
לפרטים נוספים על אחריות חברתית תאגידית – בקרו בעמוד CSR
למידע נוסף צרו איתנו קשר
